שמירת נגיעה

השאלה הזו, כמו רבות אחרות, נוגעת להרבה מאוד ולהמון נקודות ביהדות. זה לא רק העניין של שתי נשים או חיים כמו בתנ"ך, אלא כמה וכמה נושאים- החיים בזמן התנ"ך, הגזירות של חז"ל, הרלוונטיות של דברי פוסקים, איך נקבעת הלכה, למה גזירות לא בטלות ועוד...

אתחיל מזה שלפחות בנושא הקושי אני מזדהה... כלומר- אין לי ספק שאורח החיים המודרני מספק אתגרים קשים מאוד לגבר או לאשה הממוצעים, יתכן ויותר מאשר פעם. קשה מאוד לחיות בעול םהמודרני ולשמור על נקיות בתחום הזה. ויש אתגרים חדשים לבקרים. שלעיתים קרובות מתסכלים מאוד... בניגוד לדבריך אני חושב שהם מתסכלים גם נשים, אבל זה ענין קטן.

למרות ההסכמה בנקודה הזו, יש בדבריך לענ"ד אי דיוק היסטורי בשתי נקודות- הראשונה היא שגם בזמן התנ"ך לרוב האנשים היתה אשה אחת. ריבוי נשים היה נדיר. כך לכל הגדולים, מלבד מלכים שהם משהו מיוחד, אבל אברהם, יצחק, משה רבנו, אהרון, יוסף וכו'... חיו עם אשה אחת כל אחד. ריבוי נשים היה מקובל אצל מלכים, אבל לא הרבה יותר מזה. הנקודה השניה היא שרוב הפסקים, דרכי ההתנהגות וכדומה שאנחנו נוהגים לפיהם היום התחילו הרבה הרבה אחרי שהיה חרם דרבינו גרשום. דיני נידה עוצבו בזמן הגמרא, אלף שנים אחרי התנ"ך, ודיני החומרות המרובות של ימינו התחילו מאוחר אפילו יותר... כך שאין קשר בין החומרות לבין זה שהיו מותרות כמה נשים.

היה בכל זאת הבדל גדול בין התנ"ך לימינו, ביחס לשבעה ימי נקיים, אולם גם כאן החומרות שאנחנו נוהגים בהם היו די מקבילות מבחינת הזמנים לאיסור נשיאת שתי נשים.

על פי דברי חכמים (הכוונה כאן היא לחכמי התורה, לא לחז"ל במובן הקלאסי... אם תרצה "לפי דברי הפרושים"), שבאו לידי ביטוי בחרם דרבינו גרשום, יש נזק בנשיאת שתי נשים. האמונה שלנו היא שאיסור מסוג זה שפשט בכל ישראל (ואני יודע שיש מהתימנים שלא נהגו) הרי שפירושו של דבר הסכמה אלוקית למהלך. כאשר עם ישראל מקבל על עצמו גזירה מסוג זה, זה מלמד שהיא עברה את מבחן השפיות של העם והיא נכונה. יתכן ולא בכל המקרים, יתכן ויש חריגים, אבל מבחינה מעשית היא מתאימה ונכונה לכל העם ועצם ההסכמה של העם מלמדת שיש כאן עניין רוחני.
כך היחס לכל גזירות חכמים... העובדה שהן לא בטלות היא בשל כוחן הרוחני המיוחד, בגלל האמונה שהן ביטוי לרצון האלוקי.

לעומת זאת ההסכמה של שבעת ימי נקיים היא לא ממש גזירה אלא קבלה (למרות שיש קבלה של רבי יהודה הנשיא שקדמה לה שמאוד מזכירה אותה...), ובכל זאת, עצם העובדה שהיא התקבלה על כל פוסקי הדורות מלמדת על רוחניותה. ואנחנו מאמינים, בתוך תוכנו, שיש לה גם יתרון הלכתי ורוחני גדול. אנחנו אולי לא רואים אותו במפורש, ולעיתים קרובות מרגישים שהוא מזיק, אולם לא לנו ההחלטה אלא לעם כולו ולבתי הדין.

כך שהתשובה לשאלתך היא כפולה- א) לא הוכח שריבוי נשים פוטר את הבעיות שאתה מעלה, כי למעשה אף פעם לא היה ריבוי נשים כשיטה בישראל.
ב) עצם הגזרה והקבלה של עם ישראל מלמדים שיש כאן גילוי לרצון האלוקי.